#13 הפיל שבחדר: איפה זה פרת׳ בכלל? ומה הסיכוי שנתעשר?

אם סידני ומלבורן הן תל אביב-ירושלים, אז פרת׳ היא אילת, רק תכפילו את זמן הנסיעה ותמירו את דרך התחבורה ממכונית למטוס. אנחנו כל כך רחוקים משתי הערים האלה, שצריך לטוס 5-6 שעות כדי להגיע אליהן, ויותר זול וקרוב כבר לטוס לאינדונזיה לחופשה אם יש לך דרכון מתאים.

פרת׳ זה הקיבוץ בצפון רק על סטרואידים. השריפות והשטפונות במזרח אוסטרליה משפיעים עלינו, במערב, כמו שמפולות שלגים בנפאל משפיעות על ישראל - בכלל לא. נכון, גם פה יש שריפות ותקיפות של כרישים, אבל מערב אוסטרליה זו מדינה אחרת לגמרי: היא תופסת שליש מיבשת אוסטרליה ומאכלסת 3 מיליון מתוך 27 מיליון תושבים. ועם כל זה מצליחה לייצר כמעט 50% מהתוצרים של אוסטרליה כולה ולהוות מעצמת מכרות וייצוא.

אז איך מתבטא כל העושר הזה בחיי היום יום? האם הפכנו להיות אוליגרכים בעקבות המעבר? כל זאת ועוד בפוסט שלפניכם:

חופשת הלידה הנוחה בעולם

כשהגענו, הייתי בחופשת לידה עם תינוקת בת חצי שנה. גרנו דרומית לנהר (או south of the river) בויקטוריה פארק שהיה מרחק הליכה מהטיילת, עם נוף יפהפה למרכז העסקים של פרת׳ מעברו השני של הנהר. המרכז מורכב מכמה בניינים גבוהים וה-Elizabeth Quay המפורסם ונותן קו אופק מרהיב מהצד הזה של הנהר. דקה הליכה מהבית היה לנו סטריפ של בתי קפה ופאבים, חנויות יד שניה, מסעדות ומרכז קניות עם פיש אנד צ׳יפס פק״ל כל יום רביעי אחרי צהריים. 

היה לנו אוטו אחד, ובכמה שבועות הבודדים שתום למד מהאוניברסיטה עד שהקורונה נכנסה, הוא נסע על אופניים ללימודים. בהמשך גם אני קניתי אופניים יד שניה עם כסא לאופיר מאחורה, ואת רוב הקיץ בילינו בנסיעה לנהר, לחברים שהכרנו באזור, או סתם להסתובב ולבהות בברווזים על הנהר. רוב הדרכים שטוחות, וזה הופך את הנסיעה לקלילה ואהובה ביותר על ילדים והורים כאחד.

כל כך נוח פה, באמת. כל כך נוח שנשים נשארות עם הילד בבית עד הגיל שהוא חייב ללכת לבית ספר, ומה רע? לצאת עם חברות מקבוצת האימהות לבית הקפה או הפאב הסמוך, בזמן שהילדים משחקים בגן משחקים ליד, או בתוך הפאב. כן, יש פאבים עם גני משחקים או פינת משחקים. בחופשת לידה בעמק יזרעאל כל מה שרציתי היה שתהיה לי מדרכה נורמלית ללכת עליה עם העגלה - וגם את זה לא מצאתי.

גנים במתכונת חלקית

כל הנוחות הזאת קצת מתעתעת, כי כשאת סוף סוף כבר יכולה לצאת ולעבוד, לחזור לעצמך, לא בא לך לצאת מהנוחות, ומהאימהות. בא לך להתכרבל בתוכה עוד קצת. ״הם עוד כל כך קטנים״ כולם אומרים לך ״הם לא ישארו קטנים לנצח״ ״זה הזמן שלך איתם, אחרי זה הם לא ירצו להיות איתך״. הפתרון: אתם יכולים לבחור כמה ימים לשלוח לגן, וככל שאתם יותר גמישים בימים, כך הסיכוי שיקבלו אתכם לגן מהר יותר.

יש שאומרים שצריך לרשום פה את הילדים לגן עוד לפני שנקלטת, החוויה שלנו הייתה קצת שונה כי את הימים הראשונים שלה בגן אופיר עשתה בסוף תקופת הקורונה, כשהגנים היו מסובסדים על ידי הממשלה כדי לתת להורים קצת חופש ואפשרות לעבוד. כעבור כמה ימים זה נגמר, ואנחנו, שהגענו על ויזת סטודנט, היינו צריכים לשלם מחיר מלא על הימים בגן.

מחיר מלא של גן נע בין 110-170 דולר אוסטרלי ליום. כל הגנים פרטיים, אבל אם אתם תושבי קבע או אזרחים חלק גדול מהתשלום יכול להיות מסובסד על ידי הממשלה - תלוי בהכנסה. כדי לסבר את האוזן, ברגע שהתחלנו לקבל החזרים מסנטרלינק (ביטוח לאומי) על הגן, חסכנו 15,000 דולר אוסטרלי בשנה. אם זה לא עושר, אז מה כן?

כלבים נהנים יותר

אם הכלבים הישראלים היו חולמים על גן עדן לבני מינם - הם היו מדמיינים את פרת׳: דשאים שנפרשים על גבי מאות מטרים מרובעים, ירוקים וגזומים למשעי. דרכי ההגעה אליהן נעות בין הליכה לנסיעה בתוך הסל של האופניים, לנסיעה בעגלה שרתומה לאופניים לאוטו. כשמגיעים לפארק, רצים לרחרח אותך כל החבר׳ה של השכונה, כל אחד עם משחק אחר, אתה רק צריך לבחור. אין גדרות, אין מחסומים, ויש כל כך הרבה מקום שאין על מה לריב.

לרוב, בעלי הכלבים מעדיפים לקחת במקום כלב אחד - זוג אחים, כדי שלא יהיו לבד. זה יוצר מראה מרהיב של עשרות זוגות דומים של כלבים מכל מני גזעים הולכים בפארק עם הבעלים שלהם, בנחת. בכלל מתייחסים פה לכלבים כמו לילדים: קונים להם בגדים וצעצועים, יש להם קערת מים בכל פינה, לא רק בפארקים שלהם אלא גם בבתי קפה, וספרי כלבים הם יותר נחשקים פה מבונות ציפורניים בארץ.

אין ספק ששווה להיות כלב בפרת׳.

גני משחקים לפנתיאון

בגלל שהגענו חודש לפני הסגר הראשון של הקורונה, גני משחקים לא היו בהישג יד בהתחלה. כולם היו סגורים עם סרט אדום להרחקת כל נפש חיה. כשהם סוף סוף נפתחו מחדש - גילינו את העולם המטורף של גני המשחקים בפרת׳. 

מגן המשחקים השכונתי שהחול שלו לבן ורך עם משחקי חול שנתרמו על ידי השכונה ואין לך שום סיכוי למצוא אותו בטעות, עד לגן בצורת הר געש ענק, או ספינת פיראטים על גדות הנהר. אם שווה להיות פה כלב, אז להיות פה ילד זה חלום. לא ארחיב בנושא גני משחקים, כי נראה לי שזה דורש פוסט נפרד, אז סטיי טיונד.

פרת׳ בשבילי היא גן עדן עלי אדמות. נכון, חסרים לי פה קצת הרים ומפלים - אבל גם את זה אפשר למצוא אם מחפשים. לא נהיינו אוליגרכים מאז שעברנו, אבל כן למדנו המון על התנהלות כלכלית נכונה, במיוחד בשעות משבר, והתעשרנו בכל מיני צורות אחרות. 

בהמשך אשתף גם על הספר האוסטרלי שעזר גם לנו להבין התנהלות פיננסית באוסטרליה, ואיך זה השפיע גם על חיי הזוגיות.

תשאירו תגובה למטה…